אוטוסקלרוזיס

אוטוסקלרוזיס- טרשת האוזן וניתוח סטפדקטומיה

מהי טרשת האוזן אוטוסקלרוזיס- (Otosclerosis) מה ניתן לעשות במקרה שאובחנה המחלה, דרכי אבחון, הטיפול וההתמודדות.

אובדן שמיעה זו תמיד חוויה טראומטית ואחת הדרכים להתמודד עם הבעיה היא לאבחן את הגורם שלה בזמן ולטפל בהתאם. אחת הסיבות לאובדן שמיעה היא טרשת האוזן, או אוטוסקלרוזיס (Otosclerosis). טרשת האוזן מתפתחת בעקבות הסתיידות העצמות באוזן התיכונה, ובפרט מדובר על קיבוע של עצם הארכוב שהיא העצם האחרונה בשרשרת עצמות השמע והעצם הקטנה ביותר בגוף האדם. רטט עצמות האוזן התיכונה מעביר את הצלילים אל תוך האוזן הפנימית וזו הסיבה שאנו יכולים לשמוע היטב. כאשר עצמות השמע מקובעות, גלי קול לא עוברים הלאה, דבר הפוגע בשמיעה.

מי נמצא בקבוצת סיכון לפתח את טרשת האוזן?

מדובר במחלה שמתפתחת בגיל צעיר, בדרך כלל בין גיל 10 לגיל 45, אך לרוב מגלים אותה בשנות העשרים או השלושים לחיים. חצי מהאנשים הסובלים מהמחלה נושאים גן הקשור לכך, אך גם אם אתם נשאים, אין זה אומר שבהכרח תחלו במהלך חייכם.
מדובר במחלה שאופיינית יותר לנשים מאשר לגברים, נשים שמפתחות טרשת האוזן במהלך הריון, יחוו ירידה מהירה יותר בשמיעה. טרשת האוזן נוטה להתפתח אצל אנשים שחלו בחצבת, מחלות אוטואימוניות שונות או ספגו שבר בגולגולת באזור האוזן הפנימית.

תסמינים של אוטוסקלרוזיס

התלונה השכיחה ביותר היא ירידת שמיעה המתקדמת באופן הדרגתי והולכת ומחמירה. אנשים שסובלים מטרשת האוזן מדווחים לא פעם על סחרחורות או בעיות איזון בעמידה או הליכה, לעתים החלה מתבטאת דרך טנטון – צלצולים או רעשים אחרים באוזן אחת או שתיהן. אם תופעות אלה מופיעות אצלך לאורך זמן, מומלץ מאד לגשת לבדיקה של רופא אף-אוזן-גרון, כדי לבדוק את תקינות השמיעה ולשלול או לאבחן את המחלה בשלבי המוקדמים.

אבחון המחלה

אם זוהתה אצלך בעיית שמיעה, מומלץ מאד לפנות לרופא אף-אוזן-גרון, שיוכל לבחון את האוזן ואת השמיעה, לבדוק את ההיסטוריה הרפואית שלך ובמקרים מסוימים להמליץ על ביצוע CT (הדמיה ממחושבת) – סדרה של צילומי רנטגן בזוויות שונות, שיחד ייצרו תמונה ברורה יותר של האזור. הדרך העיקרית לזיהוי המחלה היא בדיקת שמיעה מקיפה שתדגים לרוב ליקוי שמיעה שהוא ברובו הולכתי – הווה אומר הפרעה להעברת הקול מהתוף לאוזן הפנימית.

טיפול

במידה ומדובר בדרגה קלה של מחלה, הרופא יכול להמליץ על מעקב וביקורות שמיעה תקופתיות בנוסף להמלצה למכשיר שמיעה מתאים. אם המחלה נמצאת בשלבי החמרה והחולה עונה על כל התנאים הדרושים ופרט לבעיות שמיעה נמצא במצב גופני תקין, הרופא ימליץ על ניתוח שנקרא סטפדקטומיה – (Stapedectomy)

הניתוח- סטפדקטומיה

הניתוח מבוצע בהרדמה כללית ונמשך בד”כ עד כשעה ולאחריו עוברים התאוששות.

ברוב המקרים משתחררים באותו היום. במידה ומופיעה סחרחורת, נשארים להשגחת לילה.

הניתוח מבוצע דרך תעלת השמע החיצונית תחת מיקרוסקופ דרך תעלת השמע החיצונית, ובשלב ראשון מבוצעת מורם עור התוף כדי לחשוף את האוזן התיכונה ומבוצעת סקירה של האוזן ואישור האבחנה על ידי וידוא קיבועו של הארכוב.

מותקן תותב לאוזן התיכונה על עצם הסדן אשר מחליף את פעולתו של הארכוב המקובע, על מנת לאפשר לגלי הקול להגיע לאוזן הפנימית ולשפר את השמיעה.

בדרך כלל מדובר בניתוח המשפר מאוד את השמיעה ואיכות החיים. (שיעור הצלחת הניתוח הוא כ- 96%). נדיר מאוד שיש סיבוכים בניתוח.

הסיבוך העיקרי של הניתוח הוא שבכ- 0.5-1% מהניתוחים עלולה להתרחש פגיעה בשמיעה עד חרשות מלאה.

במידה ומדובר בטרשת של שתי האוזניים, הניתוח יתבצע בכל אוזן בנפרד, בהפרש של לפחות שישה חודשים, כדי לאפשר החלמה מלאה וכדי לא לסכן את השמיעה של המטופל.

ההחלטה על דרך הטיפול ושיקום השמיעה מתקבלת על ידי המטופל לאחר שנבחנות כל האפשרויות לטיפול.

לאחר הניתוח יש צורך במנוחה של לפחות שבוע ובהתאם לקצב ההחלמה.

יש להימנע ממאמצים גופניים משמעותיים לתקופה של כחודש.

תוזמני/ן לביקורת למרפאה כעבור שבוע עד שבועיים.

המלצות נוספות הן להימנע מטיסה לשלושה חודשים. צלילת סקובה לא מומלצת אחרי ניתוח זה. פרט לכך אין מגבלות.

שיתוף ב facebook